מהזאב אל הכלב: להבין את חיית המחמד שלנו

הידעתם שכלבים וזאבים חולקים לא מעט תכונות משותפות? מלבד הדמיון הפיזי כמובן, הדמיון ניכר בין השאר בצרכים החברתיים הדומים של שני הזנים, בדרכי התקשורת שלהם (כגון שפת הגוף ווקאליות משותפת), ואף בזהות הגנטית שלהם. כלומר, כל הכלבים, מהצ'יוואווה הקטנטן ועד הדני הענק, חולקים את אותן התכונות וזה כמובן נובע מכך שמקורו של הכלב הוא בעצם בזאב.

אז מה הן אותן התכונות המשותפות בין שני הזנים?

1. טריטוריאליות – הזאבים חיים בטריטוריה שמספקת להם מחסה בטוח ומזון מספק.

2. תלות בלהקה – הזאב הוא חיה חברתית שתלויה בחבריה לשם הגנה וביטחון, ציד מזון, שעשוע ורבייה.

3. יצר הבאה – לזאבים דחף מובנה להחזרת הטרף בחזרה לטריטוריה הבטוחה, על מנת ששאר חברי הלהקה שלא יצאו לצוד יוכלו להנות מהמזון גם כן.

4. חושים מחודדים – לזאבים תכונה הישרדותית שמספקת להם יתרון יחסי במציאת מזון והגנה.

5. יכולת הסתגלות – לזאבים כושר עמידות גבוה ויכולת הסתגלות מצוינת למצבים קיצוניים שונים.

6. יכולת ניווט והתמצאות – לזאבים יכולת התמצאות מפותחת מאד שמאפשרת להם לעקוב אחרי הטרף הרחק מהלהקה ולדעת לחזור אליה בבטחה בסוף מסע הציד.

7. יצר ציד – הזאבים והכלבים הם אמנם קרניבורים (אוכלי בשר), אך עם הזמן הפך הכלב (שמקורו בזאב) לאומניבור (אוכל כל).

8. יצר משחק – באמצעות המשחק לומדים גורי הזאבים כללי התנהגות בסיסיים ודרכי תקשורת נורמטיבי עם החברים האחרים בלהקה.

אז איפה זה פוגש אותנו בחיי היום יום?

אנחנו, בני האדם, קצת שכחנו את מקורם הקדמוני של הכלבים ושיבשנו להם את הסדר הטבעי שעל פיו הם אמורים להתנהל; גזלנו מהם את היכולת להשתמש בתכונות והאינסטינקטים הטבעיים שלהם, שבאמצעותם הצליחו לשרוד במשך עשרות אלפי שנים.

כתוצאה מכך, כלבי מחמד רבים נמצאים במצב לא מאוזן וזה במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב, הכלב לא מקבל מענה ליצרים הטבעיים ולצרכים המנטליים שלו. כתוצאה מכך, במקום להוות תוספת חיובית ומהנה למשפחה, פעמים רבות הכלבים הופכים למטרד – מצב שהוא לחלוטין ניתן למניעה ושיפור.

כדי להימנע מלהגיע למצבים אלה, חשוב לזכור שמהרגע שהחלטנו להכניס למשפחתנו חבר על ארבע, עלינו להכיר את צרכיו הפיזיים והמנטליים, ולדאוג לכך שהם מקבלים מענה הולם. זו הדרך הבטוחה להפוך את חווית אימוץ חיית המחמד למהנה ומוצלחת עבור שני הצדדים.